כשאנו עומדים בפני בחירה מה לעשות בחיינו ובאיזה כיוון מקצועי לבחור, עלינו לזכור את אחד מהעקרונות הבסיסיים האלוהיים שמשמעו, שאם נבחר משהו שאנו טובים בו ואוהבים לעסוק בו ומבסיס זה נכוון לכיוון המקצועי, אנו גם נצליח בו וזאת משום העובדה שבכך ייחודנו יבוא לידי ביטוי וההשקעה בעיסוק שלנו תכלול בתוכה תחושה של הנאה וסיפוק.
כפי שציינו במאמר על העקרונות הבסיסיים האלוהיים, לכל אדם יש כשרון שהוא נולד עמו. הכישרון יכול להיות אומנותי, מחשבתי, יכולת ניהול, בישול ועוד. על מנת לזהות כשרון זה עלינו לשאול את עצמנו מה בלט בתכונותינו, במעשינו מהילדות ולאורך כל חיינו עד היום.
יש כאלה שבלטה אצלם הסקרנות לדעת איך דברים פועלים ומגיל צעיר פרקו כל צעצוע לגלות את המנגנון שבו (חוש טכני?). יש שהיו בין נותני הרעיונות (פרסום?) ויש שהיו המנהיגים שבחבורה (מינהל?). יש שאהבו לשחק משחקים מלחמתיים בלגו או משחקי מחשב בהם צריך ליצור קבוצה, לקנות שחקנים ולנהל את המשחק מאחורי הקלעים (לוגיסטיקה?) ויש שאהבו לצייר בובות ובגדים (עיצוב?) ועוד.
לאחר שעמדנו על הנטייה שאפיינה אותנו מהילדות כאמור ובמה בלטנו, שזה הכישרון שלנו, אנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים ואוהבים לעשות אתו, ופה יבוא לידי ביטוי גם אופיינו האם אנחנו אנשים מוחצנים, חברותיים, אוהבים לעבוד באופן עצמאי או בצוות וכדו'. אם למשל אהבנו מאד כל הקשור בביולוגיה וחיות ואנחנו מאד אוהבים לעבוד עם בני אדם, יתכן שנלמד וטרינריה או נהיה מרצים באוניברסיטה או מורים, אך לא נלך לכיוון של מחקר, שרובו נעשה במעבדות וללא מגע רב עם אנשים אחרים. אם למשל היינו בילדותנו מנהיגי הכיתה ואנחנו מתעניינים במסחר נוכל להיות מנהלים בתחום וכדו'.
כמו כן נשאל את עצמנו, מה היינו רוצים לעשות אם לא הייתה לנו כל מגבלה שהיא, ובעיקר לא של כסף. לעיתים אנו כה משוכנעים שאנו לא נוכל להגיע למה שאנחנו רוצים באמת, שאנחנו אפילו לא מנסים או חושבים ברצינות כיצד אכן נוכל להגיע לזה. בהרבה מקרים אם נרצה מאד ונתאמץ ונאמין כי אנחנו מסוגלים, נוכל להגיע בסופו של דבר לעיסוק מהנה ומספק. אנו יכולים למשל לקחת הלוואה גדולה ובמקום להשקיע אותה בבית, להשקיע אותה בלימודים בתחום שאותו אנו רוצים ושאליו אנו שואפים להגיע גם אם זה אומר לוותר מספר שנים על כל דבר אחר. תוך מספר שנים של עבודה בתחום לא רק שנחזיר את ההשקעה אלא אף נרוויח מזה.
ולבסוף נבחן גם את שוק העבודה, כי לעולם תהיה יותר מאפשרות אחת לממש את כישרוננו, ואף זה אחד מהעקרונות הבסיסיים האלוהיים, שתמיד יהיה יותר מפיתרון אחד לבעיה כלשהי, ותמיד תהיה יותר מאפשרות אחת לממש כישרון,על מנת לא ליצור מצב של תלות, שנוגד את הטבע הבסיסי של האדם שנולד חופשי. הצייר למשל יכול להיות גם מורה לציור, מאייר ספרים, הספורטאי יכול להיות מורה לספורט או מאמן כושר במכוני כושר או מאמן אישי. השף יכול להיות בעל מסעדה או לעבוד באיזו מסעדה או מלון, המדען יכול להיות חוקר במעבדה או מרצה באוניברסיטה וכדומה.
הטעות היא שאנשים בוחרים לפעמים מקצוע משיקולים לא נכונים. חלקם נדחף ע"י ההורים ללמוד מקצוע "טוב", חלקם מסתכל על היוקרה והמשכורות של המקצוע ולומד מה שכדאי ולא מה שהוא אוהב. דבר זה יוצר שני מצבים. האחד, שיש הרבה היצע במקצוע מסוים ואז לא מוצאים בו עבודה והשני כשאתה עובד במשהו שכדאי אך לא משהו שאתה אוהב, אתה לא תהיה בו ממש טוב כי זה פשוט לא אתה, ולא רק שלא תצליח בו מאד, אתה גם לא תהנה ותהיה מתוסכל. לעומת זאת אם אנשים ילמדו יותר לפי כישרונם והעדפותיהם, זה ייצור מעין איזון בשוק העבודה, תנאים יותר טובים לכל משרה ואיכות יותר טובה. ולא חייבים דווקא ללמוד באוניברסיטה. אפשר ללמוד מגוון מקצועות במכללות ובקורסים שונים והכשרות למיניהן, כל אחד על פי נטייתו הטבעית.
נוכל לדמות את זה לטבע בו יש מגוון של פרחים ומגוון של חרקים המפרים אותם ע"י האבקה. אם כל החרקים היו מפרים רק סוג אחד של פרחים, כל הסוגים האחרים היו נכחדים . אותו איזון שבטבע שקיים בין כל הפרחים והחרקים, קיים גם בין בני האדם לגבי מקצועות. אם כל אחד יבחר לפי כישרונו ואהבתו, ייווצר איזון תעסוקתי שכולם אך ורק ירוויחו ממנו, האדם וגם החברה.
כפי שציינו במאמר על העקרונות הבסיסיים האלוהיים, לכל אדם יש כשרון שהוא נולד עמו. הכישרון יכול להיות אומנותי, מחשבתי, יכולת ניהול, בישול ועוד. על מנת לזהות כשרון זה עלינו לשאול את עצמנו מה בלט בתכונותינו, במעשינו מהילדות ולאורך כל חיינו עד היום.
יש כאלה שבלטה אצלם הסקרנות לדעת איך דברים פועלים ומגיל צעיר פרקו כל צעצוע לגלות את המנגנון שבו (חוש טכני?). יש שהיו בין נותני הרעיונות (פרסום?) ויש שהיו המנהיגים שבחבורה (מינהל?). יש שאהבו לשחק משחקים מלחמתיים בלגו או משחקי מחשב בהם צריך ליצור קבוצה, לקנות שחקנים ולנהל את המשחק מאחורי הקלעים (לוגיסטיקה?) ויש שאהבו לצייר בובות ובגדים (עיצוב?) ועוד.
לאחר שעמדנו על הנטייה שאפיינה אותנו מהילדות כאמור ובמה בלטנו, שזה הכישרון שלנו, אנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים ואוהבים לעשות אתו, ופה יבוא לידי ביטוי גם אופיינו האם אנחנו אנשים מוחצנים, חברותיים, אוהבים לעבוד באופן עצמאי או בצוות וכדו'. אם למשל אהבנו מאד כל הקשור בביולוגיה וחיות ואנחנו מאד אוהבים לעבוד עם בני אדם, יתכן שנלמד וטרינריה או נהיה מרצים באוניברסיטה או מורים, אך לא נלך לכיוון של מחקר, שרובו נעשה במעבדות וללא מגע רב עם אנשים אחרים. אם למשל היינו בילדותנו מנהיגי הכיתה ואנחנו מתעניינים במסחר נוכל להיות מנהלים בתחום וכדו'.
כמו כן נשאל את עצמנו, מה היינו רוצים לעשות אם לא הייתה לנו כל מגבלה שהיא, ובעיקר לא של כסף. לעיתים אנו כה משוכנעים שאנו לא נוכל להגיע למה שאנחנו רוצים באמת, שאנחנו אפילו לא מנסים או חושבים ברצינות כיצד אכן נוכל להגיע לזה. בהרבה מקרים אם נרצה מאד ונתאמץ ונאמין כי אנחנו מסוגלים, נוכל להגיע בסופו של דבר לעיסוק מהנה ומספק. אנו יכולים למשל לקחת הלוואה גדולה ובמקום להשקיע אותה בבית, להשקיע אותה בלימודים בתחום שאותו אנו רוצים ושאליו אנו שואפים להגיע גם אם זה אומר לוותר מספר שנים על כל דבר אחר. תוך מספר שנים של עבודה בתחום לא רק שנחזיר את ההשקעה אלא אף נרוויח מזה.
ולבסוף נבחן גם את שוק העבודה, כי לעולם תהיה יותר מאפשרות אחת לממש את כישרוננו, ואף זה אחד מהעקרונות הבסיסיים האלוהיים, שתמיד יהיה יותר מפיתרון אחד לבעיה כלשהי, ותמיד תהיה יותר מאפשרות אחת לממש כישרון,על מנת לא ליצור מצב של תלות, שנוגד את הטבע הבסיסי של האדם שנולד חופשי. הצייר למשל יכול להיות גם מורה לציור, מאייר ספרים, הספורטאי יכול להיות מורה לספורט או מאמן כושר במכוני כושר או מאמן אישי. השף יכול להיות בעל מסעדה או לעבוד באיזו מסעדה או מלון, המדען יכול להיות חוקר במעבדה או מרצה באוניברסיטה וכדומה.
הטעות היא שאנשים בוחרים לפעמים מקצוע משיקולים לא נכונים. חלקם נדחף ע"י ההורים ללמוד מקצוע "טוב", חלקם מסתכל על היוקרה והמשכורות של המקצוע ולומד מה שכדאי ולא מה שהוא אוהב. דבר זה יוצר שני מצבים. האחד, שיש הרבה היצע במקצוע מסוים ואז לא מוצאים בו עבודה והשני כשאתה עובד במשהו שכדאי אך לא משהו שאתה אוהב, אתה לא תהיה בו ממש טוב כי זה פשוט לא אתה, ולא רק שלא תצליח בו מאד, אתה גם לא תהנה ותהיה מתוסכל. לעומת זאת אם אנשים ילמדו יותר לפי כישרונם והעדפותיהם, זה ייצור מעין איזון בשוק העבודה, תנאים יותר טובים לכל משרה ואיכות יותר טובה. ולא חייבים דווקא ללמוד באוניברסיטה. אפשר ללמוד מגוון מקצועות במכללות ובקורסים שונים והכשרות למיניהן, כל אחד על פי נטייתו הטבעית.
נוכל לדמות את זה לטבע בו יש מגוון של פרחים ומגוון של חרקים המפרים אותם ע"י האבקה. אם כל החרקים היו מפרים רק סוג אחד של פרחים, כל הסוגים האחרים היו נכחדים . אותו איזון שבטבע שקיים בין כל הפרחים והחרקים, קיים גם בין בני האדם לגבי מקצועות. אם כל אחד יבחר לפי כישרונו ואהבתו, ייווצר איזון תעסוקתי שכולם אך ורק ירוויחו ממנו, האדם וגם החברה.
דפנה אשכנזי dafi_ash@walla.co.il